מחקר וממצאים
בס''ד
הדמויות
הן אבי שושן דובר בית החולים איכילוב, כתב בריאות בכיר ושלומית מלכה.
בכתבה
מסופר על המקרה בו החליקה שלומית מלכה בשביל האופניים בתל אביב,לאחר ההתעניינות
הרחבה במצבה של שלומית החליט אבי שושן לנהל את הסיקור התקשורתי ובך לשמור על
פרטיותה של שלומית ושל שאר המטופלים בבית החולים.
היבט
דנונטטיבי- שלומית מלכה נפצעת ומטופלת בבית החולים איכילוב,ועל מנת להגן על
פרטיותה הסביר דובר איכילוב לכתבים שאין באפשרותם להכנס לבית החולים ולסקר משם.
היבט
קונוטטיבי- מצד אחד אבי שושן דובר בית החולים מסביר שעל מנת לשמור על פרטיותה של
שלומית מלכה ושל שאר המטופלים אין באפשרותם של הכתבים להכנס לשטח בית החולים ולסקר
את המקרה, והצד השני מתלוננים כתבי הבריאות שרוצים לסקר את המקרה על כך שאיסור
כניסת הכתבים לשטח בית החולים היא ממש צנזורה. עוד אמר הכתב כי "בית החולים נהנה מהפרסטיז' כשהמאושפז נמצא שם - הם
מעלים לרשתות החברתיות תמונות של שלומית מלכה ולוסי דובינצ'יק. אי אפשר לאחוז את
החבל בשני הקצוות. אלו הם נהלים שלא מקובלים בשום צורה בעבודה מול עיתונאים. זאת
צנזורה לשמה". בנוסף, לטענתו העדכונים מהדוברות של בית החולים מגיעים מאוחר
מדי ולא בתדירות גבוהה מספיק ניתן לראות כאן את הפגיעה בפרטיות בכך שכתבי הבריאות רצו להכנס לבית החולים ולסקר משם את המקרה ובכך היו עלולים לפגוע בפרטיותה של . שלומית מלכה ושל שאר המטופלים בבית החולים לדעתי לא היה עניין ציבורי גדול שמצריך פרסום מתוך בית החולים
קטע 2:
קטע 5:
קטע 2:
הדמויות הן בנימין נתניהו ורעייתו
שרה, העיתונאי יגאל סרנה.
ראש הממשלה ורעייתו תבעו את העיתונאי בגין לשון הרע לאחר שפרסם בפייסבוק
כי שיירת ראש הממשלה נעצרה בכביש 1 משום ששרה נתניהו לא רצתה שראש הממשלה יישאר ברכב
שבו נסעו. בני הזוג טענו שלא רק שהמקרה לא קרה אלא גם לא ניתנה להם האפשרות להגיב
ובכך נפגעה פרטיותם. ההיבט הדנונטטיבי- העיתונאי יגאל סרנה מפרסם פוסט בפייסבוק שלו ומתאר מקרה
בו אשת ראש הממשלה שרה נתניהו עצרה את שיירת ראש הממשלה בכביש 1 בטענה ששרה לא
רצתה שראש הממשלה ישאר ברכב בו נסעו. ההיבט
הקונוטטיבי- מצד אחד העיתונאי יגאל סרנה מספר על מקרה שלטענתו היה ומהצד השני ראש
הממשלה ואשתו שרה טוענים שהמקרה לא התקיים ובעקבות הפרסום נפגעה פרטיותם ולא רק
שהמקרה לא התרחש גם לא ניתנה להם האפשרות להגיב. ראש הממשלה טען מעל דוכן העדים: "סרנה קבע שהיה פה מקרה שלא היה
ולא נברא. כל מה שאמר זה שקר וכזב". אחריו העידה רעייתו שרה: "אין לדבר
נגיעה לאמת ואני מחפשת צדק". "לאור היותו דמות ציבורית מן המעלה הראשונה, ייחוס מקרה כזה הינו פוגע,
מעליב ובלתי נעים ויוצר לו דימוי של אדם חלש, רפוי ונשלט על-ידי רעייתו, אך כאמור
אין המדובר בפגיעה ברף גבוה של חומרה".
המניע בפרסום זה הוא כמו שאר הפרסומים על משפחת נתניהו והוא לפגוע במעמדו של ביבי
ניתן לראות בברור את הפגיעה בפרטיות מכך שהמקרה שקרה אם הוא קרה הוא משהו אישי לבני הזוג,ואין בזה עניין ציבורי מספיק גדול בשביל שכל המדינה תדע אפילו שמדובר בראש הממשלה, התגובה של בני הזוג הייתה תביעת העיתונאי ופיצוי בסך 100 אלף שקל.
:קטע 3
המניע בפרסום זה הוא כמו שאר הפרסומים על משפחת נתניהו והוא לפגוע במעמדו של ביבי
ניתן לראות בברור את הפגיעה בפרטיות מכך שהמקרה שקרה אם הוא קרה הוא משהו אישי לבני הזוג,ואין בזה עניין ציבורי מספיק גדול בשביל שכל המדינה תדע אפילו שמדובר בראש הממשלה, התגובה של בני הזוג הייתה תביעת העיתונאי ופיצוי בסך 100 אלף שקל.
הדמויות בקטע הן הזמר אייל גולן ובלוגר עומרי חיון. אייל גולן תבע את
בלוגר הרכילות עמרי חיון על פגיעה בפרטיותו בכך שפרסם את שמו תחת הפרשה של
הקטינות למרות צו איסור הפרסום שהיה על שמו. '' מסגרת
כתב התביעה דורש גולן פיצוי כספי על סך 300,000 שקלים על "הפרת צו איסור
פרסום, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, נזיקית וכספית" היבט דננוטטיבי-
אייל גולן תובע את בלוגר הרכילות עומרי חיון על כך שפגע בפרטיותו שפרסם את שמו
בהקשר לפרשת ''משחקי חברה'' בניגוד לצו הפרסום. היבט
קונוטטיבי- מצד אחד אייל גולן תבע את הבלוגר עומרי חיון על פגיעה בפרטיותו הפרת צו
איסור פרסום ולשון הרע ומצד שני הבלוגר עומרי חיון והעורך דין המייצג אותו בתביעה
טוענים שבאינטרנט אין דיני לשון, וניתן לפרסם בשם חופש הביטוי. לדעתי המניע הקיים מאחורי פרסום זה הוא רייטינג לאתר של הבלוגר עמרי חיון, ניתן לראות את הפגיעה בפרטיות בכך שהבלוגר פרסם את שמו של אייל גולן בהקשר לפרשת הקטינות, למרות צו איסור הפרסום שהיה על שמו של אייל גולן, התגובה של אייל הייתה תביעה של הבלוגר, לדעתי בפרסום זה היה עניין ציבורי אך זה לא מצדיק את הפגיעה בפרטיות.
קטע 4:
הדמות במקרה זה
היא עפרה חזה ז''ל. עפרה חזה ביקשה לקחת עמה אל קברה את סוד מותה. בחייה שמרה
הזמרת, שהיתה לסמל ולמושא הערצה של רבים, על פרטיותה, למרות היותה לקולה של ישראל
ולדמות מוכרת לכל. במהלך
אשפוזה של עפרה חזה הופצו שמועות על נסיבות האשפוז, ''מעמידות על חודה את שאלת הזכות לפרטיות נוכח זכות הציבור לדעת. חוק
הגנת הפרטיות מייחד את הזכות למי שנפגע בפרטיותו בעודו בחיים, ובמות הנפגע מקנה
זכות תביעה לקרוביו רק על פגיעה שלפני המוות.'' היבט
דנונטטיבי- עפרה חזה נפטרה והופצו שמועות על מחלתה,דבר ששמרה בחייה, ולאחר מותה
התפרסם. היבט
קוננטטיבי- מבחינת החוק מצד אחד בן אדם הנפטר עדיין אין זכות לפרסם עליו את פרטיו
האישיים ומצד שני התביעה יכולה להתממש רק אם הפגיעה נעשתה לפני המוות. במקרה זה לא
עניין דחוף לפרסם את הפרטים האישיים שפגעו בפרטיותה. ''מאזן האינטרסים הערכי שבין
הפרטיות של עפרה חזה לבין הזכות לדעת את נסיבות מותה נוטה לצד הפרסום, בשל הלקח
שיוכל כל אחד להפיק מן הקורות אותה לפני אשפוזה ולאחר מכן. מה שצריך להכריע את
הכף, בכל מקרה, הוא השיקול המעשי המחייב העדפה של פרסום של מה שיש בו אכן עניין
ציבורי על פני פרסומים שיפרצו וירבו נוכח העלמת האמת.'' ניתן לראות בברור את הפגיעה בפרטיות בכך שפרסמו את המקרה למרות שעופרה חזה כבר נפטרה ועדיין אין זכות לפרסם את פרטיה האישיים.
הדמויות הן ראש
הממשלה בנימין נתניהו, ראשי עיתון ישראל עמוס רגב ושלדון
אדלסון והעיתונאי רביב דרוקר. מתפרסמות שיחות אישיות של נתניהו עם ראשי העיתון ''ישראל היום''. ראש הממשלה טוען
בתגובה שזוהי פגיעה חמורה בפרטיותו. ההיבט הדנונוטטיבי- ראש הממשלה טוען שבעקבות פרסום שיחותיו האישיות עם ראשי
עיתון ישראל עמוס רגב ושלדון אדלסון נפגעה פרטיות ועל כך תבע את העיתונאים שפרסמו
את השיחות. ההיבט הקונוטטיבי- מצד אחד בנימין נתניהו טוען שנפגעה פרטיותו נפגעה בעקבות
פרסום השיחות ומהצד השני '' השופטים הסכימו
פה אחד על כך שבניגוד לטענת רה"מ, אדלסון ורגב - אין מדובר בפגיעה בפרטיותם
שכן רק מועדי השיחות התבקשו ולא תוכנן''. יש כאן ויכוח בין הזכות לפרטיות לבין
זכות הציבור לדעת,'' לטענת דרוקר, הזיקה שמתקיימת בין "ישראל היום" לבין ראש
הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בתחקיר ששודר בנושא מחייבת את פרסום המידע על מנת
לאפשר לציבור לבחון את שאלת הזיקה בין רה"מ לעיתון. המשיבים טענו מנגד שהמידע
יחשוף את יחסיו של רה"מ עם חבריו האישיים וכי רה"מ זכאי לפרטיות כמו כל
אדם אחר''. כמו בשאר המקרים על משפחת נתניהו המניע הוא הסרת ביבי משלטונו הפוליטי. ניתן לראות בברור את הפגיעה בפרטיות מכיוון שהשיחות שהתפרסמו הם שיחות אישיות של ביבי עם חבריו ואין בהם משהו שקשור לתפקידו הפוליטי של ביבי. ראש הממשלה הגיב שפרסום השיחות פגעו בפרטיותו, לדעתי בפרסום זה לא היה עניין ציבורי למרות שמדובר בראש הממשלה מכיוון שבשיחות לא דובר על דברים הקשורים לתפקידו של ביבי.
קטע 6:
קטע 6:
הדמויות
הן ראש הממשלה ורעייתו שרה נתניהו, עורכו הראשי יואב צור והעיתונאי בן כספית. בני הזוג נתניהו תובעים את
העיתון ''מעריב'' בעקבות הפרסום על פיטור הגנן של בית ראש הממשלה. עוד התפרסם גם
שבעת כניסת הזוג לבית ראש הממשלה פוטר גנן בן שבעים שקיבל פחות משכר מינימום, דבר
שהציג את בני הזוג כאנשים רעים ומשפילים. היבט דנונטטיבי- העיתונאי בן כספית מספר על בני הזוג ויחסם המשפיל והמזלזל
כלפי עובדיהם, וטוען שפיטרו את הגנן וגם הוא לא היה מקבל תמורה מכובדת לעבודתו. היבט
קוננטטיבי- מצד אחד העיתונאי שטוען שמקרה זה קרה ומצד שני בני הזוג שטוענים שזה לא
קרה ולא רק שהגנן לא פוטר הוא עדיין עובד בבית ראש המממשלה. לכן
בחרו בני הזוג לתבוע את העיתונאי ועורך העיתון על כך שפגעו בפרטיותם ונכנסו
לחייהם, פרסמו דברים לא נכונים ועוד לא ביקשו את תגובותיהם של הזוג. וגם את מועצת העיתונות בישראל עוד
טוענת נתניהו שעיתון מעריב לא טרח לבקש את תגובתה לפני הפרסום, ובכך ניסו העיתון
וכספית לפעול בזדון בכדי להשפילה וכדי ליצור לה תדמית של אישה חסרת רגישות,
המתעמרת בחלשים, מתאכזרת לגנן ותיק ומפטרת אב שכול מתפקידו ללא כל סיבה".
בנוסף לפיצוי תובעת נתניהו כי "מעריב" יפרסם גם תיקון והתנצלות בולטים. כמו בשאר המקרים על משפחת נתניהו המניע הוא הסרת ביבי משלטונו הפוליטי. ניתן לראות בברור את הפגיעה בפרטיות בגלל עלילות השווא שהעלילו על שרה בנוגע לחייה הפרטיים בבית ראש הממשלה, התגובה הייתה תביעת מיליון ש''ח מעיתון מעריב, בפרסום זה לא היה עניין ציבורי מספיק גדול לדעתי מכיוון שאלו חייה האישיים של שרה בביתה אפילו שזה בית ראש הממשלה וצריך לדעת עליו הכל, וגם היה מדובר בעלילת שווא
קטע 7:
קטע 7:
הדמויות הן דודו טופז ז''ל,ערוץ 10, הכתבת שירה טפיירו שפרסמה את המכתב,
דן מרגלית ובתו שירה. טופז כתב את מכתב התנצלות לדן מרגלית לאחר שתקף
את בתו שירה, הוא לא התכוון לפרסם את המכתב שכתב בעת מעצרו, המכתב הגיע לידי הכתבת
בערוץ 10 לאחר שהשותף שלו לתא לקח את המכתב הקרוע ושלח אותו לכתבת והיא החליטה
לפרסם אותו. היבט דנונטטיבי- מכתב
התנצלות של דודו טופז (ז''ל) שכתב לדן מרגלית מתפרסם ללא ידיעתו. היבט קונטטיבי- מצד אחד הכתבת מחליטה לפרסם את המכתב שהגיע לידיה מכיוון
שהיא חושבת שיש בו עניין ציבורי מכיוון שטופז היה איש מוכר וגם הכתב וביתו. ומהצד
השני טופז נפגע מפרסום המכתב שהיה מיועד לזריקה אך מישהו הוציא אותו ושלח לכתבת
והיא החליטה לפרסם למרות שהיא ידעה שהמכתב לא היה מיועד לפרסום. במקרה זה ניתן לראות בברור את הפגיעה בפרטיות מכיוון שהמכתב היה אישי
ומיועד לזריקה אך מישהו הוציא אותו ושלח לכתבת שבחרה לפרסם אותו. טופז שקל לתבוע את הערוץ וביקש פיצוי, לפני שהתפרסם המכתב לא ניתנה לו
האפשרות להגיב. לדעת הכותבת היה עניין ציבורי ולכן בחרה לפרסם אותו, לדעתי זה לא
היה מקרה שמצריך חובה לפרסם אותו ולפגוע בפרטיות של דודו טופז.
קטע
8:
הדמויות הן הזמר אייל גולן ושדרני הרדיו טל ברמן ואביעד קיסוס. בחרתי במקרה זה בשונה משאר המקרים
שבחרתי על מנת להראות צד נוסף בגבול בין חופש הביטוי לפגיעה בפרטיות. דרך נוספת
לפגוע בפרטיותו של אדם היא חדירה לחייו ולמקרים אישיים שקרו לו. במקרה זה שדרני
הרדיו טל ברמן ואביעד קיסוס לועגים על אייל גולן לאחר המקרה שקרה לו בפרשת
הקטינות.'' קיסוס וברמן הקריאו
בתוכנית הבוקר ידיעה על כך שגולן העלה באחת מהופעותיו ילדה מושתלת כבד אל הבמה,
ובתגובה אמר קיסוס: "עם כל מה שעברה הילדה עם הכבד, אייל גולן את צריכה
עכשיו? עזבי. כשהיא ירדה מהבמה חיכה לה 'פפהגולן'.'' בעקבות מילים אלה נפגעה
פרטיותו של אייל גולן והוא בחר לתבוע את שדרני הרדיו. היבט
דנונטטיבי- שדרני הרדיו בשם חופש הביטוי יכולים לבטא את דעותיהם בגלוי במקרה זה
בתכנית הבוקר שלהם בה לעגו על הזמר אייל גולן על מקרה שקרה לו. היבט
קונטטיבי- מצד אחד לשדרני הרדיו יש את האפשרות לבטא את דעותיהם בגלוי והם עשו זאת
בתכנית הבוקר שלהם ברדיו ומהצד השני פרטיותו של אייל גולן נפגעת לאחר הלעג של
השדרנים על המקרה האישי שקרה לו.
גולן החליט לתבוע את השדרנים ודרש פיצוי בספי בסך 250 אלף ש''ח בטענה שנגרמו
לו נזקים כספיים חמורים כתוצאה מהתבטאויות של השדרנים נגדו במהלך תוכניתם ברדיו
אקו 99F.M. לגולן לא הייתה האפשרות
להגיב מכיוון שהתבטאויות אלה היו בשידור חי ברדיו.
קטע 9:
הדמויות הן בנימין ושרה נתניהו, ויועץ המשפחה. פרסום ההקלטות של אשת ראש הממשלה מלפני 9 שנים שבהן ניתן לשמוע את שרה
זועמת על יועץ המשפחה על כך שבידיעה קטנה שהתפרסמה במדור רכילות לא צוין שהיא פסיכולוגית בהכשרתה.
פרסום שיחות אלה פגעו בפרטיותה של שרה מכיוון שאלו היו שיחות אישיות שלה.
היבט דנונטטיבי-
פרסום ההקלטות של שרה נתניהו בוואלה בה נשמעת זועמת על יועץ המשפחה על כך שלא צוין
בכתבה את הכשרתה כפסיכולוגית. היבט קונטטיבי- מצד אחד ההקלטות של
שרה מתפרסמות באתר וואלה לאחר 9 שנים בהן נשמעת שרה זועמת על כך שלא ציינו את
הכשרתה כפסיכולוגית במדור רכילות, הקלטות בהן נשמעת שרה כועסת וזועמת על יועץ
המשפחה, הקלטות מבישות מבחינתה. ומהצד השני שרה נתניהו ובעלה ראש הממשלה נפגעים
בפרטיותם בעקבות הפרסום הפוגעני, ההקלטות האישיות שהוקלטו בכלל לפני 9 שנים. כמו תמיד בפרסום כתבות על בני הזוג ומשפחתם קיים רצון לפגוע במעמדו של ראש
הממשלה ולהסיר אותו מעמדתו הפוליטית, תמיד יחפשו משהו רע אליהם לא משנה באיזה הקשר
למשל במקרה זה הקלטות שקרו לפני 9 שנים ואין להם שום קשר למה שקורה עכשיו. ניתן
לראות בברור את הפגיעה בפרטיות , מכיוון שלא הגיוני ששיחות אישיות של בן אדם יתפרסמו
ללא הסכמתו במיוחד שמדובר באיש ציבור. התגובה במקרה זה היא של בעלה של שרה, ראש
הממשלה בנימין נתניהו שכתב פוסט בפייסבוק האישי שלו והסביר שהקלטות הסתר היא
ניסיון נוסף לפגוע בו ובבני משפחתו, הוא מסביר שאין בהקלטה הזאת כלום ומה שעוד
מדגיש את זה זאת העובדה שזה קרה מלפני 9 שנים, אבל רק בגלל שזוהי אשת ראש הממשלה
אז נותנים לזה מקום בראש החדשות '' ניסיון מתמשך להפלת הממשלה בראשתי''. במקרה זה
לא ניתנה לשרה האפשרות להגיב לפני פרסום השיחות. לדעתי בפרסום זה אין עניין ציבורי
גדול למרות ששרה היא אשת ראש הממשלה והציבור רוצה לדעת עליה ועל משפחתה הכל, מדובר
בסך הכל בניסיון נוסף כחלק ממסע הנסיונות להפיל את ביבי משלטונו.
קטע 10:
הדמויות הן חבר הכנסת אורן חזן וכתב חדשות 2 עמית סגל. ח"כ (הליכוד)הגיש
היום תביעת דיבה אישית על סך מיליון שקל נגד עיתונאי חדשות 2, עמית סגל, בטענה
להוצאת דיבה במסגרת תחקיר הסמים והזונות של סגל בחדשות ערוץ 2. במסגרת התחקיר, שעורר סערה ציבורית רחבה, שודרו
עדויות שלפיהן חזן סיפק נערות ליווי למבקרי הקזינו בבורגס, שאותו ניהל.'' אורן חזן מגיש תביעה על סך מיליון שקל כלפי עמית
סגל כתב חדשות 2 שפרסם כחלק מהתחקיר שעשה עדויות בהן חבר הכנסת אורן חזן סיפק
נערות ליווי למבקרי הקזינו בבורגס, שאותו ניהל.
חזן נפגע
בפרטיותו בכך שכתב החדשות פרסם עליו פרטים אישיים שלטענתו גם לא נכונים. בעקבות
הפרסומים חזן טוען שנגרמו לו נזקים רבים. היבט דנונטטיבי- עמית סגל כתב חדשות 2 מפרסם כחלק מתחקירו עדויות בהן נטען
שאורן חזן סיפק נערות ליווי למבקרי הקזינו בבורגס אותו ניהל. היבט קונטטיבי-מצד אחד עמית סגל מפרסם את הפרטים כחלק מתחקירו בחדשות 2 בשם
חופש הביטוי, ומהצד השני אורן חזן נפגע בפרטיותו עקב ההתבטאויות והלשון הרע של
עמית סגל כלפיו. לטענת אורן קיים מניע לפרסום הכתבה ש''הם מתחרים עסקיים של אביו, הח"כ לשעבר
יחיאל חזן. "התחקיר המדובר לא היה אלא פרי עלילה שרקמו קרוביו של התובע
הנמצאים בסכסוך עסקי עם אביו של התובע", נכתב בתביעה.'' ניתן לראות בברור את הפגיעה בפרטיות כלפי אורן בכך שהתפרסמו עליו פרטים
אישיים, שגם לא נכונים לטענתו, התחקיר נכנס לחייו האישיים של אורן וחשף עליו פרטים
אישיים. התגובה של אורן הייתה תביעה בסך מיליון שקל מעמית סגל. ''בנוגע
לבקשת התגובה טוען חזן כי "רק 40 דקות לפני השמעת הפרומואים לתחקיר פנה הנתבע
לתובע בהודעת סמס קצרה תוך שהוא מסתיר ממנו את התחקיר העתיד להתפרסם ומבקש תגובתו
לשלוש שאלות בלבד". חזן טוען כי לא היה לו פרק זמן סביר להגיב לשאלות ולא
הבין את היקף התחקיר''. לדעתו של הכתב היה עניין ציבורי וחשוב היה לפרסם מכיוון
שמדובר באיש ציבור וחבר כנסת לכן חייבים לדעת עליו הכל.
לסיכום, ניתן לראות בכל המקרים אותם חקרתי את אותה התשובה התקשורת אינה שומרת על הזכות לפרטיות אלא דוגלת בחופש הביטוי. רוב המקרים אותם חקרתי נגמרו בתביעה נגד העיתונאי,ולרוב בכל מה שיפרסם יהיה מי שיצדיק אותו(מערכת החדשות/האתר ועורכי הדין בהם נעזר לאחר תביעה שהגישו). הפרסום פוגע באדם עליו נאמרים הדברים הוא מרגיש השפלה, מישהו חדר לחייו ואנשים רבים נחשפים למה שהיה לו. הדברים שמתפרסמים הם לא דברים קטנים אלא דברים משמעותיים לאותו אדם, מצאתי גם שבחלק מהמקרים יש מניע גלוי לאותו הפרסום למשל במקרים של משפחת נתניהו זה כבר ידוע לכולם שלכל הפרסומים האלה יש מטרה אחת והיא להסיר את ביבי משלטונו הפוליטי,גם במקרה של הפרסומים על אורן חזן בנושא הנערות ליווי במועדון שבבעלותו בבורגס הוא טען שהדברים התפרסמו ממניע של המתחרים העסקיים של אביו חבר הכנסת לשעבר.
לסיכום, ניתן לראות בכל המקרים אותם חקרתי את אותה התשובה התקשורת אינה שומרת על הזכות לפרטיות אלא דוגלת בחופש הביטוי. רוב המקרים אותם חקרתי נגמרו בתביעה נגד העיתונאי,ולרוב בכל מה שיפרסם יהיה מי שיצדיק אותו(מערכת החדשות/האתר ועורכי הדין בהם נעזר לאחר תביעה שהגישו). הפרסום פוגע באדם עליו נאמרים הדברים הוא מרגיש השפלה, מישהו חדר לחייו ואנשים רבים נחשפים למה שהיה לו. הדברים שמתפרסמים הם לא דברים קטנים אלא דברים משמעותיים לאותו אדם, מצאתי גם שבחלק מהמקרים יש מניע גלוי לאותו הפרסום למשל במקרים של משפחת נתניהו זה כבר ידוע לכולם שלכל הפרסומים האלה יש מטרה אחת והיא להסיר את ביבי משלטונו הפוליטי,גם במקרה של הפרסומים על אורן חזן בנושא הנערות ליווי במועדון שבבעלותו בבורגס הוא טען שהדברים התפרסמו ממניע של המתחרים העסקיים של אביו חבר הכנסת לשעבר.









תגובות
הוסף רשומת תגובה