סקירת ספרות

בס''ד

במקרים רבים בפרסום עיתונות עיתונאים עוברים על שמירה על זכות הפרטיות ודוגלים בחופש הביטוי.
כעת אציג את עיקרי הממצאים מהמחקרים שבדקתי בנושא:

פגיעה בזכות לפרטיות לפי החוק משמעותה פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו. הכלל המשפטי הוא שאסור לפגוע בפרטיות, אלא אם כן יש בכך עניין לציבור. חוק הגנת הפרטיות גם אוסר פרסום תצלומו של אדם ברשות הרבים, אם יש בכך להשפילו או לבזותו.  חייב הסכמה של הבן אדם במידה ויש הסכמה אין פגיעה בפרטיות מעל גיל 18.

הזכות לפרטיות נועדה להותיר לפרט מרחב שבו יוכל לנהל את חייו האישיים בלא שייחשפו וללא התערבות הזולת, ולאפשר לו לשלוט במידע על אודותיו. הזכות לפרטיות מהווה חלק חשוב בסוגיה הרחבה של כבוד האדם, היות שלא פעם פגיעה בפרטיות גוררת פגיעה בכבוד ובשם הטוב.

סוגיית הזכות לפרטיות הופכת למורכבת במיוחד כאשר היא מעומתת עם זכות הציבור לדעת. בשנים האחרונות ניתן להבחין בקושי של כלי התקשורת להגן על פרטיותם של ידוענים. דוגמאות לכך הן סיפוק פרטים על מצבו הרפואי של ראש הממשלה, פרסום מכתב ההתאבדות של דודו טופז, החשיפה כי עפרה חזה לקתה לכאורה במחלת האיידס, ועוד מקרים רבים. נוסף על כך, בכל האמור בחשודים בביצוע עבֵרה, הפגיעה והזלזול בזכותם לפרטיות חמורים, ונעשים אגב התעלמות מהזכויות השמורות גם למי שהורשע בדין, וכמובן התעלמות מעצם האפשרות שמי שהושמץ מעל דפי העיתון יתגלה בהמשך כחף מפשע.

 החוק להגנת הפרטות (התשמ"א – 1981) מבחין בין פרסום פוגע בפרטיות אשר בידיעתו יש תועלת לציבור, ובין פרסומים הבאים לספק סקרנות ויצר רכילותי שאף הם "מעניינים את הציבור" אך אין בידיעתם משום תועלת ציבורית.

כשמדובר בדמויות ציבוריות – נבחרי ציבור, בעלי תפקידים ציבוריים, שחקנים, ספורטאים וכדומה – הרי שאלה אנשים שנמצאים, על פי בחירתם, בעמדה הממקדת אליהם התעניינות ציבורית. מקובל להכיר בלגיטימיות של פרסומים על אנשים אלה, גם כאשר יש בפרסום משום פגיעה בפרטיותם. ככל שהאדם נצא בעמדה ציבורית בכירה יותר ובעלת השפעה על חיי הציבור, כך קיים "עניין ציבורי" רב יותר בידיעת עובדות על חייו הפרטיים.

בישראל נהוג להבחין, גם לגבי נבחרי ציבור, בין מה שנוגע לתפקודם במשרה הציבורית לבין חייהם הפרטיים, שאין להם נגיעה לתפקודם במשרה הציבורית. לכן, לדוגמא, כאשר התברר מצבו הנפשי הקשה של ראש הממשלה מנחם בגין, לאחר מלחמת לבנון, והיה חשש כבד לפגיעה בכושרו וביכולתו לשאת באחריות המוטלת עליו, עסקה בכך התקשורת הישראלית באופן אינטנסיווי. לעומת זאת, התקשורת הישראלית עוסקת פחות מהתקשורת האמריקאית בפרשיות אינטימיות בחייהם של חברי כנסת ושרים.

חוק הגנת הפרטיות אינו מגדיר את היקפה ובמקום זה מונה 11 מעשים שייחשבו פגיעה בפרטיות, ובכללם מעקב מטריד, האזנה אסורה על פי חוק, צילום אדם ברשות היחיד והפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם. אף שהמשפט הישראלי אימץ הגדרה רחבה של מושג הפרטיות כ"אינטרס היחיד הדגיש בית המשפט כי היקפה שלא להיות מוטרד בצנעת חייו על  ידי אחרים.

הזכות לפרטיות מול חופש הביטוי-

בניגוד לזכות לפרטיות, שאלת מעמדו החוקתי של עיקרון חופש הביטוי לא הוסדר בחוק היסוד. על פי רוב גזר בית המשפט העליון את מעמדו החוקתי של עיקרון זה מההגנה החוקתית על כבוד האדם.  בית המשפט העליון ראה, ככלל, את הזכות לחופש הביטוי ואת הזכות לפרטיות כבעלות מעמד נורמטיבי שווה, שיש לאזן ביניהן ב"איזון אופקי". פסיקה זו אימצה את הרעיון שביטא השופט ברק בפרשת דיין – כי הזכות לחופש הביטוי הנגזרת מכבוד האדם והזכות לפרטיות – שתיהן זכויות חוקתיות, ואין האחת עדיפה על פני האחרת.

חופש הביטוי-

בני אדם שונים זה מזה בהשקפותיהם, אמונותיהם, דעותיהם וטעמם. לכל אדם, באשר הוא אדם, יש צורך לבטא את עצמו ולהביע את דעותיו ורגשותיו. דרכי הביטוי האנושיות רבות ומגוונות. אדם יכול להביע את עצמו בשיחה, במכתב, בצורת לבוש מיוחדת, ביצירה אמנותית – מחזה, ציור, פסל, שיר – במדבקה על שמשת מכוניתו, בהפגנה ועוד.

ביסוד כבוד האדם מונח גם חופש הביטוי. כבודו של אדם כאדם נפגע אם אין נותנים לו להביע את אשר עם ליבו ואם אין נותנים לו להתפתח על-ידי שמיעת דעותיהם של אחרים.

הביטוי, כל ביטוי, נועד להעברת מידע בין עדם לזולתו ולהבעת דעות, במטרה להשפיע על המציאות בה אנו חיים, להעמיד למבחן דרכים שונות ולפתור בעיות באמצעות מילים ולא באמצעים כוחניים של כפיה או מלחמות.

חופש הביטוי הוא הזכות לבטא את עצמנו מבלי שיוטלו הגבלות על עצם ההתבטאות, על תוכנה או על צורתה. לחופש הביטוי יש חשיבות מרובה הן במישור האישי והן במישור החברתי.

הזמר אייל גולן תבע את בלוגר הרכילות עומרי חיון על כך שפרסם את שמו למרות צו איסור הפרסום בהקשר לפרשה שנחשפה בשנת 2013.

״במסגרת כתב התביעה דורש גולן פיצוי כספי על סך 300,000 שקלים על "הפרת צו איסור פרסום, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, נזיקית וכספית.״

בלוגר הרכילות פרסם את שמו של אייל ואת תמונתו בגודל מלא בהקשר לפרשה- קיום יחסי מין עם קטינה בת 15.

הפרסום פגעה בפרטיותו של אייל גולן וחשף את פרטיו האישיים אשר אינו רצה שיחשפו, הפרסום פגע בשמו הטוב של אייל גולן בעבודתו ובפרנסתו.

חשיפת השיחות של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

 ראש הממשלה טוען שחשיפת שיחותיו האישיות פגעו בפרטיותו.

מצד אחד העיתונאי רביב דרוקר טוען שחשיפת השיחות בין נתניהו לבין עמוס רגב ושלדון אדלסון הכרחית 'על מנת לאפשר לציבור לבחון את שאלת הזיקה בין ראש הממשלה לעיתון''(ישראל היום) שמנהלו הוא חברו הטוב של נתניהו, ומצד שני הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה סרב למסור את המידע בשל פגיעה בפרטיות.

אך מצד שני ''השופטים הסכימו פה אחד על כך שבניגוד לטענת רה"מ, אדלסון ורגב - אין מדובר בפגיעה בפרטיותם שכן רק מועדי השיחות התבקשו ולא תוכנן. עוד קבעו כי האינטרס הציבורי גובר נוכח זהותם של המעורבים והזיקה האפשרית ביניהם.''

עפרה חזה בזמן היותה זמרת ידועה נהגה לשמור על פרטיותה, למרות היותה דמות מוכרת כלי התקשורת כיבדו אותה ובדרך כלל שמרו על פרטיותה.

הזכות לפרטיות של החי ושל המת היא במניעת פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חיים אישיים של אדם, לרבות מצב בריאותו. זכות זו אינה רק זכות חוקית, אלא גם זכות חוקתית שהוכרה במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כנגד הזכות לפרטיות עומדת זכותו של הציבור לקבל מידע בעל אופי פרטי, אם יש בו "עניין ציבורי". עניין ציבורי נבדל מ"עניין לציבור," הנועד לספק, כהגדרת בית המשפט העליון, "מזון לסקרנים או למלא יצרם של רכלנים."

רצונם של כלי התקשורת לדעת עוד ועוד על עפרה חזה פגעו בפרטיותה גם לאחר מותה.

בזמן אשפוזו של אדם מוכר בית החולים איכילוב קיים נוהל מיוחד בשם "נהלי עבודה בעת אשפוז מטופל בעל עניין לציבור".

כמפורסמת יש עניין רב לגבי מצבה של שלומית מלכה אשר כתב בריאות בכיר טוען שבית החולים מנצל את המצב למטרת פרסום אך לא מאפשר לכתבים להסתובב בית החולים.

לכן דובר איכילוב לא נותן לכתבים להסתובב ולצלם על מנת לשמור על פרטיות החולים.

לפיכך, הדילמה אותה חקרתי היא היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין פגיעה בפרטיות של אדם מוכר בפרסום עיתונות.